Friday, November 9, marked 80 years (on the Gregorian calendar) since that fateful night in 1938 when bands of ordinary Germans went about Berlin setting fires to synagogues, beating up Jews, (parenthetically, November 9 was also the date when Mustafa Kemal Ataturk died and many Turkish students studying in Berlin gathered for an impromptu ceremony. Local Germans mistook the swarthy Turks for Jews and began to attack them as well, see Marc David Baer’s article, “Mistaken for Jews: Turkish PhD students in Nazi Germany”), and sending many to concentration camps. It came to be known as Kristallnacht, literally, “Night of the Broken Glass.” Some Jews of German origin, however, find this term offensive.
According to the site “Friends of Mechon Moreshes Ashkenaz”:
The rabbis were cautious to refer to this night as Tes Zayin of Mar-Cheshvan (“ט”ז מרחשון”) (similar to Tisha B’Av (“ט באב”), Asara B’Teves (“י’ טבת”), Yud Zayin B’Tamuz (“י”ז בתמוז”)) and not to refer to the night of the burning of the holy ones of Israel by the name of “Leyl Habdolach” (“ליל הבדולח”), which was the name given to it by the Nazi criminals out of mockery.”
Following the recent tragedy in Pittsburgh, this anniversary was all the more stark in its reminder that there are still people who would like to see the Jewish people dead and their places of worship destroyed.
Thursday and Friday were also Rosh Chodesh Kislev.
Here’s a little poem I wrote several years ago in honor of the month of Kislev:
נכנס חודש כסלו
קול ישורר בחלון חורף בסף
השמש חלף הלך לו
עת השלג יגיע במלוא עזו
(בינתיים)
גשם נדבות תניף אלקים
יאתיו חשמנים ומועדים
עדת אבירים שושנת העמקים
הבט נא הרואה בשושנים
The Jews of ancient Eretz Yisrael wrote a vast amount of liturgical poetry, most of which was lost for many years. It was not until the discovery of the Cairo Genizah at the end of the 19th century that many of these began seeing the light of day again. One of the remarkable things to emerge from the Genizah is that the Jews of medieval Eretz Yisrael would celebrate every Rosh Chodesh with elaborate feasts and recite special poetry. Some scholars believe that the liturgical piece titled “Kiddush for the Months” was actually recited over a cup of wine!
The earliest example of this probably comes from the ninth-century Galilean native Rabbi Pinchas ben Yaakov HaKohen from a town outside Tiberias. His poems are preserved at the Bodleian in Oxford University (many thanks to the Academy of the Hebrew Language for making it available online):
חדש כסליו. אורי וישעי הבוחן לב. כסליו גן נעול נמלטה ואשלב. דלקו נרות בחודש כסליו. המודיעית הוציאה נושקי קשת. ובמעני שבר רשפי קשת. כסליו זולעפה בו יונית המתעקשת. חשמונים נצחו בברית קשת. טבח אחד אלף כהוגד. יונים נכנעו כי בם בגד. כס’ כתר לכהנים נאגד. להגיד גדודים כגדודי גד. מק’ הח’ בזמנו באיומה. נר אדליק כנעזרתי במלחמה. בס’ סהדי בו יצאו בו להלחמה.
עשרים וחמשה בו להגיה כאחלמה. פדות לכהני בני מתתיהו בא בו. צום שרפת מגלה בעשרה בו. כס’ קריאת הלל בנרות להטיבו. ראשי שמני להשביבו ולישבו. שמונה עשר אלף בשועי. שחטתי ובכהני רוחצתי למשעי. כס’ תמיד אקדש ואתה תשעי. תרשתה כפיללך בחודש התשיעי. ככ’ בדברי קדשך «דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחודש כסליו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה».
You may have noticed that Rabbi Pinchas makes reference to a fast on the 10th of the month to commemorate the burning of a scroll. This refers to the incident mentioned in Jeremiah 36, where the wicked Judean king Yehoyakim burned the prophet Jeremiah’s Scroll of Rebuke wherein the calamity of Jerusalem’s fall was assured.
Let me also quote an excerpt from another “Kiddush for the Months,” this one authored by the 11th-century Rabbi Yeshua ben Natan (courtesy of the Academy of The Hebrew Language):
כִּסְלֵו – הַנָּמֵר* בּוֹ קֻלַּע מִקֶּשֶׁת,
וְלִגְיוֹנוֹת חֲיָלוֹתָיו מְעֻקֶּשֶׁת,
זִהוּר חָמֵשׁ בְּרָכוֹת** דּוֹרֶשֶׁת,
חֻשַּׁב לְשַׁמְּשׁוֹ מַזַּל קֶשֶׁת.
*הנמר – כינוי ליוונים, שהוכו בידי החשמונאים בחודש כסלו.
**חמש ברכות – כנראה ברכות חג החנוכה (שלוש ברכות ההדלקה ביום הראשון, וברכות ההדלקה בשאר הימים או שתי ברכות ההלל שבתפילה).
On November 11, 1942, the Jewish community of Casablanca, Morocco, established Purim Hitler. It was in commemoration of the allied liberation of Morocco and the removal of the Nazi threat from North Africa. A local Hebrew teacher named Asher Hassin penned “The Hitler Scroll.” Although the holiday was established for the Gregorian date, I have seen the second of Kislev given as its accompanying Hebrew date (although there may have been two Purims in Morocco commemorating the Nazi defeat).
It opens with:
��זכור את אשר עשה לך עמלק. בעת ההיא נדדה שנת האדון רוזוולט ודעתו טרודה, ויאמר לשלוח אוניות וצבא המלחמה לאפריקה החמודה, ועל ידי גנרל אייזנהאואר תהי הגאולה והעבודה להציל את הנשאר מיד היטלר וממלכתו הגלמודה.
It continues:
�ארור היטלר – הנאצי המן השני.
ארור גבלס – יועץ היטלר. ארור גרינג – שר הטבחים. ארור הימלר – ראש הגסטפו… �
It concludes with:
�ארורים כל הגסטאפו הרוצחים הרשעים. ארורים כל אוהבי היטלר השותפים. וארורים כל שונאי ישראל ומעניהם.
ברוך האדון רוזוולט, ברוך האדון טרומן, ברוך האדון סטלין ..
��ואת היטלר הנאצי טבע ונטמן בארץ, הוא ואווה בראון אשתו. ואת גבלס שתה סם המוות רועץ הוא ובני ביתו. ואת הימלר ראש הגסטאפו איבד לעצמו לדעת בסם המוות רועץ. זכור את אשר עשה לך עמלק.
In 1796, The Jews of Cuneo, Italy, escaped from a massacre, which they commemorated by celebrating as Purim Della Bomba, literally, Purim of the Bomb.”
This occasion, which was celebrated in Cuneo (Piedmont region) for about 140 years, commemorated a miracle that occurred during the Napoleonic war when a cannonball fell on the synagogue where Jews congregated for the evening prayers, but miraculously it lodged in the wall and did not explode. On the anniversary of the day of salvation, the community gathered and remembered by reciting Hallel and piyyutim, removing sifrei Torah from the ark and doing hakafot (circling the bimah), etc.
Furthermore, it was decided that the gaping hole that the shell had made as it crashed through the wall should not be closed up. Instead, a golden inscription in Hebrew was put around it proclaiming it as evidence of the “Miracle of the Bomb.”
The special celebration of this event was ended after the Shoah when the community was destroyed.
By Joel S. Davidi WeisbergerBy Joel S. Davidi Weisberger
Joel S. Davidi Weisberger runs the Jewish History Channel and the This Day in Jewish History Facebook page. Joel is also pursuing semicha at Chovevei Torah, while interning at Cong. Beth Tefillah at 452 Forest Ave. in Paramus, NJ, where you can catch his dvar Torah daily between Mincha and Maariv (this week at 4:30 p.m. Your help in the minyan would be greatly appreciated). Please feel free to write him at [email protected].